#אתגרהפלסטיק הוא כנראה הרבה יותר קשה ממה שחשבתם

חודש יולי הוא החודש העולמי ללא פלסטיק, ואנחנו מציינים אותו גם פה בארץ עם #אתגרהפלסטיק - אתגר שבמסגרתו יש להימנע משימוש בפלסטיק במזון במשך יום שלם, ותאמינו לנו, כפי שתיכף נראה, אכן מדובר באתגר. כשמתחילים לשים לב לזה באמת, מבחינים שהשימוש היומיומי שלנו בפלסטיק הפך לכל כך טמוע בדרך החיים שלנו, שכמעט ואי אפשר באמת להימנע ממנו. 

פלסטיק שינה את העולם, עד כדי כך שיש מדענים שכבר התחילו לכנות את העידן הנוכחי - "עידן הפלסטיק". מאז המצאתו בתחילת המאה הקודמת, הפך לחלוטין הפסלטיק את איך שאנחנו מייצרים דברים, משתמשים בהם וגם נפטרים מהם. זאת לא תהיה הגזמה להגיד שהמצאת הפלסטיק שינתה לחלוטין את התפיסה שלנו לגבי החפצים שבחיינו.  

דמיינו לכם רגע 822 אלף מגדלי אייפל. למה? כי ככה אולי תצליחו להבין את כמות הפלסטיק שבני אדם יצרו עד שנת 2015: 8.3 מיליארד טונות של פלסטיק, משקל שווה בערכו לכמעט מיליון מגדלי אייפל. ואל תטעו, קצב הייצור של פלסטיק רק הולך ומתגבר, ומחצית מהכמות המדוברת יוצרה תוך 13 שנים בלבד.

אבל פה מגיעה הבעיה הגדולה: פלסטיק מטבעו הוא חומר שאינו מתכלה, אלא רק מתפרק לחתיכות קטנות יותר עם הזמן. חלקיקי פלסטיק הגדולים מ - 5 מ"מ ידועים כמקרופלסטיק, חלקיקים הקטנים מ - 5 מ"מ נקראים מיקרופלסטיק, וחלקיקים בגודל של פחות מ - 1000 ננומטר נקראים ננו-פלסטיק, והם נחשבים למסוכנים והרעילים ביותר מבין החבורה ואלה שעושים הכי הרבה נזק.

היום, אחרי יותר ממאה שנה של שימוש אינטנסיבי בפלסטיק, הגענו למצב שהוא נמצא כמעט בכל דבר ובכל מקום שעליו אפשר לחשוב: יש פלסטיק במים שלנו, באוכל שלנו ואפילו באוויר שאנחנו נושמים. האדם הממוצע אף מכניס לגופו בממוצע כמות של 52,000 חלקיקי פלסטיק או יותר בשנה לפי הערכות שונות (נגיע לכך בהמשך).

פלסטיק, פלסטיק בכל מקום

את כל סוגי החלקיקים האלה אפשר היום למצוא בים, באוויר וביבשה בכל קצוות כדור הארץ. בינואר השנה אף פורסם כי חלקיקי נאנו-פלסטיק נמצאו לראשונה בשני הקטבים של כדור הארץ, גם במקומות מבודדים ומרוחקים מבני אדם. חלקיקי מיקרו-פלסטיק כבר מזמן נמצאו אפילו על פסגת הר האוורסט ובמצולות האוקיינוסים. 

ומה ההשפעה של כל הפלסטיק הזה על הסביבה, בעלי החיים ועלינו? הרסנית, כמובן. החלקיקים הזעירים האלה, מלבד עצם היותם לא מתכלים גם מכילים לעתים קרובות רעלנים וכימיקלים מזיקים. מחקר שפורסם ב-2020 מצא שלמיקרו וננו-פלסטיקים היו השלכות נוירולוגיות, ביולוגיות והתנהגותיות על כשליש מכמות הדגים שנבדקו.

בגלל שמדובר בבעיה יחסית חדשה, עדיין לא קיימים מספיק מחקרים המלמדים אותנו מהן ההשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח של חלקיקי הפלסטיק על בריאות בני האדם. עם זאת, מחקר אחד מ-2021 כבר מצא שלמיקרו-פלסטיק ישנה השפעה ברמה התאית גם על בני אדם. במילים אחרות, המחקר הראה שחשיפה למיקרו-פלסטיק ברמה הנוכחית (שרק הולכת וגוברת) יכולה להביא למוות של תאים ולתגובות אלרגיות בבני אדם. וזאת כנראה רק ההתחלה. 

כמה פלסטיק מכניס לגופו האדם הממוצע בכל שנה? הרבה יותר מדי

זה הרגע אולי לשאול: כמה פלסטיק אנחנו בעצם מכניסים לגוף שלנו? אולי זה לא כזה נורא? כבר בשנת 2019 התפרסם מחקר שמצא כי האדם הממוצע עלול להכניס לגופו שלא במתכוון בין 39,000-52,000 חלקיקי פלסטיק בכל שנה. זאת מכיוון שכאמור, פלסטיק נמצא בהכל: במלח שלנו, בבירה, בסוכר ובמי השתיה. המספרים האלה אגב כנראה הרבה יותר גבוהים בפועל, משום שרק חלק קטן מסוגי המזון והשתיה הזמינים לאדם נבחנו ונותחו במסגרת המחקר, והוא לא כלל חלקיקי פלסטיק שנמצאים באוויר אותו אנחנו נושמים.

אז מה אפשר לעשות עם כל הנתונים המבהילים האלה? קודם כל, לזכור שיש לכם כוח לשנות - גם אם זה לא נראה ככה. זה נכון שבעיית הפלסטיק העולמית לא תיפתר בקלות גם אם תפסיקו לקחת שקיות מהסופר, אבל כמו תמיד, אין להמעיט בערך של מיליונים של אנשים ברחבי העולם שאכפת להם ורוצים לעשות שינוי. השינוי מתחיל בתפיסה שלנו ובפעולות הקטנות והיומיומיות שלנו. 

איך מפחיתים את השימוש האישי בפלסטיק?

כדאי לכם לנצל את #אתגרהפלסטיק כדי להבין כמה גם אתם תלויים בפלסטיק בחיי היום יום שלכם. זו גם הזדמנות מצויינת לאלץ את עצמכם למצוא פתרונות יצירתיים לבעיה. כמובן שהפחתה משמעותית בשימוש בפלסטיק תועיל לכם ולכדור הארץ לא רק היום אלא בכל ימות השנה. אז מה עושים?

קודם כל, הביטו סביבכם. כדי להבין כמה אנחנו תלויים בפלסטיק, מומלץ לעבור על החפצים סביבנו ולראות כמה מתוכם מכילים פלסטיק, כמה מהם הם מוצרים שאנחנו משתמשים בהם רק מספר פעמים (או אפילו פעם אחת) ואז זורקים (כ-40% מכלל הפלסטיק המיוצר כיום הולך לאריזות) וכמה מהפלסטיק הזה הוא באמת הכרחי ולא יכול להיות מוחלף בחומר אחר. 

עכשיו אפשר להתחיל לחשוב על אלטרנטיבות. למשל, קחו אתכם בתיק כוס קפה ובקבוק שתיה רב פעמיים, אפשר אפילו להסתובב עם סכו"ם וקש רב פעמיים (הם לא תופסים הרבה מקום). כשאתם הולכים לסופר, קחו אתכם שקיות רב פעמיות (יש שקיות רב פעמיות ממש כיפיות שם בחוץ, לא שאנחנו משוחדים או משהו), העדיפו רכישה של מזון בתפזורת עם מכל שהבאתם מהבית, ובאופן כללי העדיפו לרכוש מזון שלא נארז עם עודף של אריזות מיותרות (דבר מאוד נפוץ כיום, למרבה הצער).

קיימות אלטרנטיבות נהדרות לדברים שבדרך כלל מיוצרים מפלסטיק - כמו מברשות שיניים מעץ או חברות עם מודעות סביבתית שמעדיפות לארוז את מוצריהן באריזות נייר. נסו להעדיף את האלטרנטיבות האלה כשאתם רוכשים מוצר חדש. כמו בהרבה נושאים סביבתיים, גם כאן קצת מודעות ותשומת לב יכולות לעשות את כל ההבדל. 

חשבו פעמיים לפני שאתם זורקים משהו. האם אפשר להשתמש בו שוב? או להעביר אותו הלאה למישהו אחר? אולי אפשר לתקן אותו? הרבה פעמים אנחנו נוטים לזרוק דברים בלי להשקיע בזה יותר מדי מחשבה, אבל זה לא חייב להיות ככה. קצת יצירתיות ומחשבה יכולות להפוך מיכל פלסטיק לעציץ או צעצוע. כלים חד-פעמיים לא חייבים להיות באמת חד-פעמיים. 

וכמובן: מחזרו כל מה שאתם יכולים. נכון שזה לפעמים מרגיש טיפה באוקיינוס (שמלא בחלקיקי פלסטיק), אבל תזכרו שגם אחוז קטן מכמות מאוד גדולה של פלסטיק שכן הולך למיחזור יכול לחסוך משאבים רבים ולעשות הבדל משמעותי בשורה התחתונה. אז אל תוותרו! הפרידו את הפסולת שלכם, החזירו בקבוקים עם פיקדון, מחזרו את מוצרי הפלסטיק שלכם. 

הדבר הכי חשוב בהקשר של הפחתת השימוש האישי שלנו בפלסטיק הוא תשומת הלב שלכם. פקחו עיניים, הביטו סביבכם ופשוט - שימו לב לחפצים בחייכם ולדרך שבה אתם משתמשים בהם. באופן הזה, גם בלי לעשות מזה עניין גדול, תשימו לב שאתם משנים לאט לאט את ההרגלים שלכם. נכון שזה לא תמיד נוח או קל, אבל זה משהו שאנחנו חייבים לעשות מתוך הבנה שהמצב כמו שהוא - פשוט חייב להשתנות. 

הפוסט הזה נכתב בשיתוף עם יוזם האתגר בישראל וחבר טוב של המטבח השמח - חגי לפלר (הספורטאי הטבעוני, בשבילכם!). הנה הפייסבוק והאינסטגרם המעולים שלו, אם אתם עוד לא עוקבים אחריו - הגיעה השעה!